לאן? הולך, נוסע, והיחסה הרביעית

בעברית "בבית" ו"הביתה" שונות רק מעט. ברוסית ההבדל חד:

• Где? איפה? (מקום) → в шко́ле, на рабо́те (היחסה מהשיעור 11)

• Куда́? לאן? (כיוון) → в шко́лу, на рабо́ту

הצורה של "לאן" נקראת היחסה הרביעית, ובשם עצם זכר דומם ובסתמי היא זהה לצורת המילון:

• в дом, в магази́н, в музе́й, на уро́к (זכר: אין שינוי)

• в окно́, на мо́ре (סתמי: אין שינוי)

בנקבה הסיומת משתנה: -а → -у, -я → -ю:

• шко́ла → в шко́лу, ко́мната → в ко́мнату, у́лица → на у́лицу, рабо́та → на рабо́ту

• Тель-Ави́в נשאר: в Тель-Ави́в. Росси́я → в Росси́ю.

ומילה שמתנהגת אחרת: до́ма (בבית) מול домо́й (הביתה). ב-домо́й אין в/на בכלל.

ברוסית ההולכים ברגל והנוסעים ברכב משתמשים בפעלים שונים:

• идти́ (ללכת ברגל): я иду́ · ты идёшь · он идёт · мы идём · вы идёте · они́ иду́т

• е́хать (לנסוע): я е́ду · ты е́дешь · он е́дет · мы е́дем · вы е́дете · они́ е́дут

בעבר:

• идти́: шёл, шла, шло, шли

• е́хать: е́хал, е́хала, е́хало, е́хали

דוגמה: Вчера́ я шёл в шко́лу (אומר גבר), а она́ шла в магази́н (היא). וכשפונים בנימוס אפילו לאדם אחד: вы шли.

שני הפעלים האלה מציינים תנועה אחת עכשיו, בכיוון אחד. על ההליכה הרגילה והתכופה ("אני הולך לבית ספר כל יום") יש זוג אחר (ходи́ть, е́здить) שנלמד בהמשך.

בעברית אומרים "הלכתי לחיפה" גם כשנסעת ברכבת. ברוסית זה לא עובד: אם נסעת, אתה е́хал, ואם הלכת, אתה шёл. ולכן בראש של דובר רוסית "הלכתי" תמיד אומר "ברגל". כשדובר רוסית מספר לך "я шёл в Москву́", הוא מתכוון שצעד ברגל. זה אחד המקומות שמסגירים מהר דובר עברית שלומד רוסית.